תוכן העניינים:
הגשת תביעה למשרד הביטחון היא הליך משפטי-מנהלי שבו חייל, משרת בכוחות הביטחון, או בן משפחה של נפגע, מבקש הכרה ופיצוי בגין נזק גופני או נפשי שנגרם עקב השירות הצבאי או הביטחוני. התביעה מוגשת לאגף השיקום במשרד הביטחון ומטופלת על ידי קצין תגמולים. התהליך כולל הגשת טפסים רשמיים, תיעוד רפואי מקיף, ולעיתים קרובות דיון בפני ועדה רפואית. מטרת התביעה היא להביא להכרה בנכות, לקבלת תגמולים חודשיים, ולזכאות לשיקום רפואי ותעסוקתי.
הזכאים להגשת התביעה למשרד הביטחון בעקבות פגיעה או מחלה בשירות
- חיילים בשירות סדיר: כל חייל או חיילת שנפגעו במהלך שירותם הצבאי הסדיר.
- חיילי מילואים: מי שנפגעו במהלך שירות מילואים פעיל או בדרכם אליו או ממנו.
- משרתי כוחות הביטחון: אנשי משטרה, שב"ס, או שירותי הביטחון שנפגעו במהלך שירותם.
- אזרחים עובדי צה"ל: עובדי צה"ל שנפגעו במהלך עבודתם.
- משפחות שכולות: בני משפחה של חללי צה"ל שנפטרו כתוצאה מפגיעה בשירות.
- נפגעי פעולות איבה: אזרחים שנפגעו בפעולות טרור או מלחמה.
מי אינו זכאי להגשת התביעה
- מי שנפגע בנסיבות שאינן קשורות לשירות: למשל, חייל שנפגע בתאונת דרכים בחופשה.
- מי שפגע בעצמו במתכוון: במקרים של פגיעה עצמית מכוונת, לא תוכר הזכאות.
- מי שנפגע עקב התנהגות רשלנית חמורה: במקרים מסוימים של רשלנות קיצונית מצד החייל.
- מי שחלה במחלה שאינה קשורה לשירות: אלא אם כן ניתן להוכיח קשר סיבתי בין השירות למחלה.
אופן הגשת תביעה נגד משרד הביטחון
- הגשת תביעה ראשונית: יש למלא טופס תביעה מפורט ולהגישו לקצין התגמולים במשרד הביטחון.
- איסוף מסמכים רפואיים: יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כולל תיעוד מהשירות הצבאי.
- תיאור מפורט של האירוע: יש לספק תיאור מדויק ככל האפשר של נסיבות הפגיעה או התפתחות המחלה.
- בדיקה רפואית: לרוב תידרשו לעבור בדיקה רפואית מטעם הוועדה הרפואית של משרד הביטחון.
- קביעת אחוזי נכות: הוועדה הרפואית תקבע את אחוזי הנכות על סמך הבדיקה והמסמכים.
- החלטה על הזכאות: קצין התגמולים יחליט אם לקבל או לדחות את התביעה.
ערעור על החלטת וועדה רפואית
- זכות הערעור: ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית תוך 45 יום מקבלת ההחלטה.
- הגשת ערעור: יש להגיש ערעור מנומק בכתב לוועדה הרפואית העליונה.
- בדיקה חוזרת: לרוב תידרשו לעבור בדיקה רפואית נוספת בפני הוועדה העליונה.
- דיון בערעור: הוועדה העליונה תדון בערעור ותקבל החלטה.
- ערעור לבית המשפט: אם גם החלטת הוועדה העליונה אינה מספקת, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
פוסט טראומה בצבא
פוסט טראומה (PTSD) היא אחת הפגיעות המורכבות והמאתגרות ביותר להוכחה בתביעות נגד משרד הביטחון.
- הכרה בפוסט טראומה: משרד הביטחון מכיר בפוסט טראומה כנכות המזכה בתגמולים, אך הליך ההכרה יכול להיות מורכב.
- סימפטומים: חשוב לתעד את כל הסימפטומים, כולל הפרעות שינה, חרדות, דיכאון, הימנעות ממצבים מסוימים וכו'.
- טיפול פסיכיאטרי: מומלץ מאוד לפנות לטיפול פסיכיאטרי מוקדם ככל האפשר ולתעד את מהלך הטיפול.
- קשר סיבתי: יש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע הטראומטי בשירות לבין התפתחות ה-PTSD.
- חוות דעת מומחה: לרוב נדרשת חוות דעת מפורטת מפסיכיאטר מומחה להוכחת הפגיעה.
- מעקב ארוך טווח: פוסט טראומה יכולה להתפתח לאורך זמן, ולכן חשוב לתעד את השינויים במצב לאורך תקופה ארוכה.
חשוב להדגיש כי תביעות נגד משרד הביטחון, ובמיוחד אלו הקשורות לפוסט טראומה, יכולות להיות מורכבות ומאתגרות. ייצוג משפטי מקצועי ומנוסה יכול להיות קריטי להצלחת התביעה.
אם אתם מתמודדים עם פגיעה או מחלה כתוצאה משירותכם הצבאי, או אם אתם שוקלים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון, אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. ניסיוננו הרב ומומחיותנו בתחום יעמדו לרשותכם בכל שלב בתהליך, החל מהערכה ראשונית של התביעה ועד לייצוג מול ועדות רפואיות או בבית המשפט, אם יהיה בכך צורך.
זכרו, אתם זכאים לפיצוי הוגן על פגיעות שנגרמו לכם במהלך שירותכם למען המדינה. אנו כאן כדי להבטיח שתקבלו את מלוא הזכויות המגיעות לכם על פי חוק.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא תביעות משרד הביטחון
זכאים להגיש תביעה חיילים בשירות סדיר, חיילי מילואים, אזרחים עובדי צה"ל, ובמקרים מסוימים אזרחים שנפגעו מפעילות צבאית. גם משפחות של חללי צה"ל או נפגעים קשים עשויות להיות זכאיות להגיש תביעה.
התביעות העיקריות כוללות: הכרה בנכות כתוצאה משירות צבאי, תגמולים למשפחות שכולות, פיצויים בגין פגיעה במהלך השירות, תביעות בגין מחלות שהתפרצו עקב השירות, ותביעות הקשורות לזכויות סוציאליות של אנשי קבע.
ראשית, יש להגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. אם התביעה נדחית, ניתן לערער לוועדת הערר. אם גם הערר נדחה, אפשר לערער לבית המשפט המחוזי. חשוב לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק לכל שלב.
תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לסוג התביעה. לרוב, היא עומדת על 3 שנים מיום האירוע או מיום השחרור משירות. עם זאת, בתביעות מסוימות, כמו תביעות בגין מחלות, תקופת ההתיישנות עשויה להיות ארוכה יותר. מומלץ לפעול בהקדם האפשרי.
כן, הוכחת קשר סיבתי היא מרכיב קריטי בתביעות נגד משרד הביטחון. עליך להראות שהפגיעה או המחלה נגרמו עקב השירות הצבאי או בקשר אליו. זה יכול להיות מאתגר, במיוחד במקרים של מחלות שהתפרצו לאחר השחרור.
"נכות" מתייחסת לפגיעה רפואית כללית, בעוד "נכות מוכרת" היא נכות שהוכרה על ידי משרד הביטחון כקשורה לשירות הצבאי. רק נכות מוכרת מזכה בתגמולים ובזכויות מיוחדות ממשרד הביטחון.
כן, גם אם תביעתך עדיין בהליכים, אתה זכאי לטיפול רפואי מטעם משרד הביטחון עבור הפגיעה הנטענת. חשוב לשמור על כל התיעוד הרפואי, כולל קבלות וסיכומי טיפול, שכן אלה יכולים לתמוך בתביעתך.
אם אינך מסכים עם אחוזי הנכות שנקבעו, יש לך זכות לערער בפני ועדה רפואית עליונה. אם עדיין אינך מרוצה מהתוצאה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. חשוב לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק להגשת ערעורים.
ככלל, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מגביל את האפשרות לתבוע פיצויים נוספים מעבר לתגמולים הקבועים בחוק. עם זאת, במקרים חריגים של רשלנות חמורה, ייתכן שניתן להגיש תביעה אזרחית נפרדת. זהו תחום מורכב המצריך ייעוץ משפטי מקצועי.
גובה התגמול החודשי נקבע על פי אחוזי הנכות שנקבעו, דרגת השכר (לחיילי קבע), ומצב משפחתי. קיימות טבלאות מפורטות המגדירות את סכומי התגמול בהתאם לפרמטרים אלו. בנוסף, ישנן הטבות נלוות כגון סיוע ברכישת רכב, דיור, ושיקום תעסוקתי.
נפגעתם בתאונה? אל תתפשרו על פחות ממה שמגיע לכם!
אהבתם? שתפו חברים:
סיפורי הצלחה של משרדינו
עורך דין נזיקין אלעד כרמי
עו"ד אלעד כרמי הינו מומחה מוביל בתחום הנזיקין, עם ניסיון עשיר של למעלה מעשור וטיפול מוצלח ביותר מ-1,000 תיקים. משרדו, אשר נמנה על 40 המשרדים המובילים בתחום, מתאפיין בגישה אישית ומסורה, כאשר עו"ד כרמי מלווה באופן אישי כל תיק מתחילתו ועד סופו.
נפגעתם בתאונה? אל תתפשרו על פחות ממה שמגיע לכם!